טיפת חלב

הורים רבים פוקדים מידי יום את סניפי טיפת חלב עם תינוקיהם על מנת לחסן אותם בחיסוני השיגרה. לעומתם יש הורים שבוחרים שלא לחסן את ילדיהם או לחסן אותם באופן חלקי ממה שמוצע בשיגרת החיסונים בישראל.

תה עלים

השיקולים שלא לחסן נובעים ראשית ממקרים רבים בהם דווח על פגיעה מהחיסון. הכוונה לא לתופעות לוואי חולפות, אלא לפגיעות תפקודיות קשות, במקרים רבים פגיעות מוחיות.

כדוגמה לכך נתקלתי לאחרונה בפוסט בפייסבוק בו אמא צעירה מתעדת את היום הנורא בחייה, כיצד בנה איבד את ההכרה למשך זמן ארוך מידי בלילה שלאחר קבלת חיסון ובעקבות זאת סובל מעיכוב התפתחותי חמור, כאשר לפני כן התפתח באורח תקין לחלוטין . אמנם זו דוגמה לפגיעה מהחיסון שמתוארת מצד אמא לילד, אך זה לא סוד שלמשרד הבריאות יש ביטוח שנועד לכסות פיצויים לנפגעי חיסונים. קראתי על כך גם באינטרנט, גם בשני עיתונים וגם בשלושה ספרים שמצאתי על מדף חנות ספרים בשכונתי. כאמור, החשש הראשון שמביא הורים לבחור שלא לחסן את ילדיהם הוא הפחד שגם הם יהיו אחד מהמקרים המזעזעים של פגיעות קשות כתוצאה מחיסון.

סיבה נוספת לשיקולים שלא לחסן, היא המודעות להרכב החומרים המפוקפק שמכיל החיסון.  מלבד המרכיב של הנגיפים, כל חיסון מכיל חומרים משמרים, אלומיניום ורקמות/חלבונים זרים לגוף. חומרים אלו רעילים למדי, במיוחד כאשר הם מוזרקים ישירות למחזור הדם  גם אם הילד לא יסבול מפגיעה חריפה כמו זו שתוארה לעיל, עדיין לא ניתן להעריך כיצד החדרת חומרים רעילים אלו תשפיע על בריאות הילד בהמשך חייו.

קשה להתעלם גם מהאינטרס הכלכלי של חברות התרופות המייצרות את החיסונים ומטרתן לגרוף רווחים. הורים רבים חשים מבולבלים נוכח עובדה זו, כי במקום שירגישו שדואגים להם ולבריאות ילדיהם, מתקבל הרושם שהאינטרס שמוביל את תחום החיסונים הוא גריפת רווחים על ידי יצרניות התרופות. מה שגורם לך לחשוב שלפנות אליהם זה כמו סגולה של ספר תהילים או ספר הזוהר.

כאמא צעירה ל-3 ילדים, אני מוצאת את עצמי אחראית לבדוק ולקרוא את הנושא, ולהגיע להחלטות בעצמי. כמובן שיש רווחי והפסד הן בבחירה לחסן והן בבחירה שלא לחסן. זוהי דוגמה למצב הבעייתי שהגענו אליו בדור שלנו. שאיננו יכולים לסמוך על ניקיון הכוונה של החברה בה אנו חיים. בחברה מתוקנת היינו יכולים להיות בטוחים ויכולים לסמוך על ההחלטות שמתקבלות בקרב אנשי המקצוע המוסמכים לקבל החלטות אלו.