המרכזיות של שכונת יוספטל פתח תקווה

בשנים האחרונות אנו רואים לא מעט תוכניות של פינוי ובינוי אשר משנות ומשדרגות בצורה ניכרת שכונות שלמות, יחד עם זאת נראה כי למרות סיומה של התוכנית, עוד מחכים כמה פרויקטים מרכזים שעומדים לשנות פנוי כמה ערים. אך אחד מהפרויקטים המעניינים ביותר הוא לא אחר מאשר פרויקט פינוי ובינוי של שכונת יוספטל, אשר מתמקם על פני 335 דונם ומעל ל1000 יחידות דיור חדשות וככל הנראה גם יהיה אחד מהפרויקטים הגדולים בעיר. השכונה שנמצאת בצידה המזרחי של העיר פתח תקווה, אך התוכנית עומדת לשנות גם את דרכי הגישה השונים ולהפוך את שכונת יוספטל בפתח תקווה למקום מרכזי.

מסחר ותנועה

השכונה היחסית וותיקה עומדת לשנות את פנייה במהלך השנים הבאות, כאשר מי שירוויח מכך יהיו בעיקר התושבים שמלבד יחידות הדיור שיתווספו גם שטח המסחר יגדל כמעד עד 30 אלף מ"ר. אל כל אלו יצטרפו גם פארק שילווה בנחל, 52 דונמים של שטחים ציבורים והקמה של בתי ספר, מועדונים עבור קשישים ובני נוער ועוד מגוון שימושים מגונים עבור האוכלוסייה. משטחים אלו אמורים להפוך את רחוב וייסברג לאחד מהרחובות המרכזיים בעיר, כאשר אל השכונה יצטרפו גם צירי תנועה חדשים, תחנות אוטובוס וקווים חדשים אשר יהפכו את האזור לנגיש הרבה יותר עבור תחבורה ציבורית. כל אלו עתידים לשנות את פנייה של שכונת יוספטל מן הקצה אל הקצה.

הזדמנות לדיור ומיקום

פתח תקווה ממוקמת באזור די מרכז במרכז הארץ, שנייה מרמת גן, תל אביב בני ברק ובאותה הנשימה גם אל ראש העין ושדה התעופה. כל אלו הופכים את העיר ואת שכונת יוספטל למיקום מעולה במרכז הארץ, יחד עם זאת שכונת יוספטל היא גם הזדמנות דיור מעולה גם עבור זוגות צעירים וגם עבור משקיעים. השכונה שמציעה כיום כ1,380 יחידות דיור אמורה לקבל חיזוק משמעותי עם סיום הפרויקט בסך של כ 3000 יחידות דיור חדשות. המספר הזה הוא די גדול ובהינתן כל התשתיות וההשקעה שמתוכננת לשכונה, היא ככל הנראה עומדת להפוך לאחת המרכזיות בעיר.

השוואת קופות גמל להשקעה דמי ניהול

שוק הנדל'ן דחק לא מעט משקיעים לחפש אחר אפיקים אחרים להשקעה, חלק מהם הפכו להיות מניות כאלו ואחרות, אופציות, אג"חים ואפילו השקעות נדל"ן במיקומים כאלו ואחרים ברחבי הגלובוס. אחת מהאופציות להשקעה שהצטרפה אלינו בשנת 2017 הפכה להיות אחת מהפופולריות בעולם ההשקעות, כאשר השקעות אלו גלגלו בארבעת השנים האחרונות מעל ל25 מיליארד שקלים. קופת הגמל שבעבר הייתה נחשבת לכלי פנסיוני לכל דבר, הייתה זמינה למשיכה אך הייתה מחויבת בקנס גדול, מה שהיה מרחיק לא מעט משקיעים.
אך כיום עם מעברים נוחים בין מסלולים, מגוון אפשרויות השקעה ודמי ניהול נוחים הפכו קופות הגמל לאחת מההשקעות הנפוצות בקרב משקיעים ישראלים. אך על מנת שתוכלו לבצע את ההשקעה הנכונה ביותר עבורכם, ביצענו בשבילכם השוואה בין דמי הניהול בקומות הגמל השונות, בהמשך למאמר על השוואת קופות גמל להשקעה.

אקסלנס גמל להשקעה כללי

קופת הגמל אקסלנס גמל להשקעה כללי מבית אקסלנס בית השקעות נחשבת לקופת גמל עם פרופיל סיכון בינוני, יחד עם זאת היא נחשבת לקופת גמל אטרקטיבית להשקעה. הקופה נמצאת תחת הסיווג קופת גמל להשקעה הגיעה לתשואה מתחילת שנת 2021  ל7.7 אחוזים, כאשר במהלך 36 החודשים האחרונים הגיעה הקופה ל24.05 אחוזי תשואה! קופת הגמל מושקעת באג"ח קונצרני, מניות ואג"ח ממשלתי על פי שיקול דעת של מנהלי קופת הגמל.  דמי הניהול הממוצעים שנגבו מהעמיתים בקופה נעמדו על כ0.58 אחוזים ונחשבים ליחסית נמוכים ביחס לתשואה וביחס לקופות גמל אחרות.

מור קופות גמל להשקעה כללית

קופת הגמל מור גמל להשקעה כללית שנמצאת בבעלות "מור קופות גמל להשקעה" שהצטרפה בשנת 2016 אל שוק ההשקעות עשתה בחודש יולי האחרון תשואה של 0.47 אחוזים, כאשר ב12 החודשים האחרונים הצליחה לצבור תשואה של 16.8 אחוזים. הקופה מושקעת באג"חים ממשלתיים וקונצרנים, יחד עם מניות שונות וכל אלו נעשים תחת לא מעט חישובים שונים של מנהל הקופה. דמי הניהול הממוצעים ששילמו עמיתי הקופה עומדים כיום על כ0.81 אחוזים.

מיטב דש גמל להשקעה מסלול כללי

קופת הגמל של מיטב דש גמל, המנוהלת על ידי דש גמל הצליחה לצבור בחודש יולי 0.50 אחוזי תשואה כאשר ב36 החודשים האחרונים הצליחה הקופה שמסווגת כפרופיל סיכון "בינוני" 22.93 אחוזי תשואה. הקופה שבדומה לקופות האחרות מושקעת במניות, אג"חים ממשלתיים וקונצרני גובה דמי ניהול בממוצע של 0.56 אחוזים מהעמיתים בה.

מהם תפקידיו של אדריכל רשוי?

בניית בית, מבנה מסחרי או כל דבר אחר מצריך לא מעט אנשי מקצוע שונים, החל מהקמת הרעיון ועד אל חיבור התשתיות וקבלת אישורים שונים. בעלי תפקידים אלו אחראים כל אחד בדרכו ובזמנו על ניהול הפרויקט וקצב ההתקדמות שלו, אך מבין כל אותם בעלי תפקידים ישנו איש תפקיד אחד אשר יכול להשפיע רבות על כל מהלך הבנייה, מצורת המבנה ועד לגודל האמבטיה אשר יכולה להיכנס אל חדר המקלחת. תפקיד זה הוא לא אחר מאשר אדריכל רשוי, אשר אחראי על לא מעט מתכנון הבית ועל העיצוב שלו, ועל כן חשיבותו גבוהה מאוד. לכן לפני שתבחרו את משרד האדריכלים עבור שיפוץ המרפסת או בניית בית החלומות שלכם, חשוב שתכירו את תפקידיו של אדריכל רשוי .

אדריכל רשום או אדריכל רשוי?

לימודי אדריכלות נלמדים כיום במספר מוסדות בישראל כאשר הבולטים מבניהם הוא הטכניון ובצלאל, כאשר כל אחד מהמוסדות שם דגש על היבטים שונים של סגנונות בניה, דגשים וקורסים שונים לבחירה. לאחר סיום הלימודים על הבוגרים יוכלו להרשם כאדריכל "רשום" ויצטרכו לעבור התמחות שתארך כ-3 שנים באחת מהמשרדים "המאמנים", אשר תכלול התמחות בתחומים הבאים; מבני ציבור ותכנון בתי מגורים יחד עם בניה שלהם. עם סיום הלימודים ייגשו בוגרים ללימודי אדריכלות למבחן מטעם "רשם האדריכלים" ובמידה ויעבור מבחן זה בהצלחה יהפוך להיות אדריכל רשוי.

אז מה הם התפקידים?

אדריכל רשום יכול לבצע תכנונים ושרטוטים שונים למבנים אך הוא מגובל עד לגובה של 11 מטרים, כך גם בכל הקשור לאישורי בנייה עירוני ותכנונים עירונים, אשר עליהם אינו מוסמך לחתום או להפקיד. אישור זה בעצם מסיר את המגבלות מהסטטוס הקודם(אדריכל רשום) ומעניק לאדריכל רשוי את היכולת לבנות כל סוג של בניין ומבנה. תפקידיו של אדריכל רשוי הינם תכנון הבית מהבפנים אל הבחוץ, יחד עם הגינה או המרפסת שהתבקש להוסיף. יחד עם זאת האדריכל ישמש כנציג אל מול ועדות התכנון והבנייה אשר מפקחות על תהליך הבנייה. בנוסף אל תפקידים אלו על האדריכל גם לקחת חלק פעיל בהחלטות הקשורות לחומרי הגלם, תקציב בנייה, עריכת דוחות והצגות עבור הלקוחות ועוד. אדריכל רשוי מהווה אכן חלק מהותי בכל הליך הבניה, אך חשוב לזכור כי אליו מצטרפים לא מעט תפקידים אחרים אשר אמונים על קצב הבנייה ועמידה בזמנים.

העבודה בעידן הקורונה

קשה לתפוס איזו מהפכה הביא עמו נגיף הקורונה לעובדים ברחבי העולם, הנגיף הפך לאדם את החיים בכך שאילץ אותו לעבוד מהבית. במקום לנסוע שעות בדרכים נשארים ועובדים מהבית, שזו מהפכה מחשבתית, תפיסתית, רגשית, וכמו בכל לידה, היא מלווה בצירים חזקים. אותו כוח טבע שהביא לכאן את המגיפה מוביל אותנו אל עולם חדש לגמרי.

תכלית האדם היא לא קריירה משמעותית, להשקיע בנדל"ן, למכור ולהחליף, לייצר ולזרוק, אלא להשיג את מהות החיים, ליהנות מהחיים, לגלות את הכוח הטוב שקיים ביחסים בינינו, לכן העבודה החדשה תהיה לעבוד על שינוי עצמנו כדי לספק לזולת טונות של שמחה.

הקורונה הביאה אתה טוויסט לא צפוי במעמד האישה. האם הקורונה מחזירה אותנו אחורה לימים חשוכים או שהיא דווקא מכינה לנו את הקרקע להגשמה עצמית וחיבור לכוח נשי עצום? הקורונה מחזירה את הנשים הביתה. זה לא היה רשום ביומן בגוגל, ברשימת המשימות או בתוכניות לעתיד, אבל זה המצב. הנפגעות העיקריות מהקורונה ומגל האבטלה הן קודם כל הנשים.

נכון לשנת ,2019 הישראלי עבד 40.5 שעות בשבוע בממוצע, יותר שעות מהעובדים במדינות המפותחות. ההולנדים לדוגמה עבדו כ-29 שעות, השוודים כ-35 שעות והאמריקאים, מעוז הקפיטליזם, כ-38 שעות בממוצע.

מאז החל עידן הקורונה, גוברת המודעות לחסרונותיו של הקפיטליזם, ועל פי זרם מסוים של כלכלנים זו השעה היפה להציף את הרעיון הפוסט קפיטליסטי על פני השטח. כלומר, להאיץ ולצמצם את שעות העבודה בשכר ל-32  שעות , ובהמשך ל-24 שעות, אבל נדרשת תפיסה חדשה שתנתק את הקשר בין העבודה למילוי הצרכים האישיים.

הבעיה היא, שאנחנו נמצאים בין מיליארדי אנשים ששקועים ביום יום וכמעט לא עוצרים להבין איפה אנחנו חיים, מהם החוקים שמניעים ומפעילים אותנו ומהי הכלכלה החברתית הנוכחית, מכבש ההתפתחות או במילים אחרות כוח הטבע המאלץ אותנו בעל כורחנו להגיע לשאלה בשביל מה חיים?

מהן הדרישות מחברה ציבורית?

לא מעט חברות קטנות ובינוניות בישראל עושות את המעבר הזה מחברת פרטית לציבורית, אל מעבר שכזה ישנם לא מעט שיקולים כלכליים, אסטרטגיים ועוד. אחד מאותם שיקולים ובד"כ גם העיקרי שבהם, הוא התפתחות החברה וגיוס משקיעים נוספים. כך בעצם החברה "קוראת" לציבור הרחב להפוך לחלק ממנה, ובשביל זה ישנם לא מעט התחייבויות ודרישות על מנת שחברה פרטית תהפוך לחברה ציבורית.

•האם יש דרישות מההנהלה? 

ישנם לא מעט דרישות קפדניות של הרשות לניירות ערך, חלק מאותן כוללות הקמת דירקטוריון, מינוי של מנכ"ל במידה ואין, הוספת חברי דירקטוריון חיצוניים ועוד. 

•אילו דיווחים אמורה להגיש החברה?

מכיוון שהחברה הופכת לציבורית ונשענת גם על משקיעים פוטנציאלים, היא מחויבת לדווח על הכנסות והוצאות שלה בכל רבעון. יחד עם חוזים, מכרזים ופרויקטים שונים. אך כמובן במידה וישנם מקרים חריגים היכולים להשפיע על שווי החברה/המניה

•האם למחזיקי המניות יש כוח?

כחלק מכללי הניהול של חברה ציבורית, עסקאות עם בעלי עניין שונים יגיעו לאישור של בעלי המניות-הלא הוא הציבור הרחב

•מי מפקח על כל זה?

לא רק רשויות המס וניירות ערך מוודאות כי חברות ציבוריות עומדות בתנאים ובכללים הדרושים, אלא שכל חברה נדרשת למנות מבקר פנימי

•מי עוד מקבל חלק מההחלטות?

מכיוון שהחברה הופכת לציבורית היא לא רק אמורה למנות מבקר, אלא גם למנות דירקטוריון אשר יוכל לפקח ולוודא את המהלכים. אך בנוסף לכך צריכה להתמנות גם ועדת ביקורת ועדת גמול. 

•מי יכול לקנות מניות?

ברגע שחברה ציבורית מנפיקה את המניות שלה בבורסה לניירות ערך, היא הופכת להיות זמינה לכלל הציבור.

•מה עוד הציבור אמור לדעת?

מלבד סיכומים רבעונים, הזרמת כספים, קרנות פנסיה וכו. על החברה ציבורית להפיק תשקיף אשר יתן לקוני המניות הפוטנציאלים, תמונה מספיק מלאה ומקיפה של החברה. 

אלו יכללו לא רק דוחות כספיים, אלא גם נכסים, הסבר על דירקטוריון וסיכומים של רואי חשבון ועוד.