סליחה ביום כיפור

זכור לי מקרה בילדות, אחד הילדים עשה איזה מעשה, או ששיקר למישהו וכשהוכחנו אותו אמר:מה איכפת לי עוד מעט כיפור אלך לבית הכנסת אבקש סליחה! כמה פשוט נכון? אז מה יש ביום הזה שכולם מוצאים את עצמם מול אותו האלוהים מבקשים סליחה?
זה נראה כל כך פשוט והאמת אנחנו בונים לעצמנו כאלה תאוריות ומאמינים בהן שבסופו של דבר כל אחד יש לו את האלוהים שלו והחשבונות האישיים מולו. ביום כיפור כולנו יודעים שצריך לצום ולבקש סליחה אחד מהשני, מנסים לשים מאחורינו מקרים שעדיף לשכוח, אבל על מה אנחנו מבקשים סליחה ומי מי ואם אבקש סליחה יסלחו לי? ימחקו לי? ומי מוחק? כל כך הרבה שאלות ללא מענה. מה הם אותם חטאים בין בני אדם וחטאים בין אדם למקום? אומרים שחטאים בין בני אדם, אחד צריך לבקש סליחה מהשני, האדם צריך לעשות כל שביכולתו לרצות את הנפגע כדי שיסלח לו ולא יעזור לו לאדם לבקש סליחה מאלוהים על מעשה שעשה לחברו. ומה עושים אם אדם לא מקבל את סליחתנו? אז יש פתרון נחמד, צריך לבקש שלש פעמים סליחה ואם זה לא עוזר צריך לשלוח אליו כמה חברים משותפים לנסות לפייס אותו ואם זה לא עוזר אז אתה פטור-כמה נח.
סליחה היא לא רק מילה שאומרים אחד לשני, סליחה אמיתית היא כאשר אנו ממש מצטערים על מה שעשינו ויתר מכך אנו מבינים שזה היה לא נכון וגם לא נעשה זאת שוב. כמה שאדם מצטער על מעשיו ומתחרט מעומק ליבו כל הסליחה כנראה יותר תופסת לגביו והשאלה אם היא תופסת גם לגבי הנפגע. לפי השכל הישר אם אדם מצטער מעימקי נשמתו ומתחרט על מעשיו ומשכנע את חבירו שלא יעשה זאת שוב הנפגע אמור להתרצות ולקבל את סליחתו, אבל האם זה קורה כך? לא תמיד. ברור. זה מוביל אותי למחשבה שבאמת אנו חיים בתוך עצמנו ולא באמת חשוב מה השני עושה או יעשה אני זה שבוחר להיפגע להיעלב או להמשיך הלאה ובכלל לחיות חיים מאושרים ללא קשר למה שאומרים לי.נראה לי לפני שאנו חושבים אם מישהו צריך לבקש מאיתנו סליחה כדאי שנסלח קודם לעצמנו ולא נהיה כל כך קשים בתפיסתנו, אם נזרום יותר ונהיה קלילים נחייך אל העולם אין לי ספק שגם העולם יחייך אלינו חזרה.

מתיחות בטן ושאיבות שומן – הניתוח לדעתי

יש אנשים שאוהבים ניתוחי אף בשל היכולת שלהם לשנות את מראה הפנים ולחולל שינוי משמעותי ביופי החיצוני, יש כאלו שאומרים שהכל תלוי בהגדלת החזה וכי בין השקעה בתואר ראשון לבין ניתוח הגדלת חזה לנשים, עדיף השני, מבחינת החזר על השקעה. שזו עמדה מאוד שוביניסטית ומסוכנת בעיני, גם אם יש בה משהו מן האמת. אבל אני באופן אישי מאמינה במתיחות בטן ושאיבות שומן כאחד ממחוללי השינוי הגדולים, במיוחד לנשים שעברו מספר לידות ולא ניחנו בגנים אלוהיים. מדובר במגוון רחב של ניתוחים אפשריים הנכנסים תחת הכותרת טאמי טאק באנגלית. בגדול הניתוח מטפל בשלושה מרכיבים עיקריים: שומן, עור ושריר. אם השרירים במצב טוב ואינם דורשים הידוק הרי שלרוב המנתח ימליץ על שאיבת שומן. אם נדרשת מתיחת בטן ומתיחת העור על הבטן, אך ללא צורך בהסרת עור מיותר הרי שגם חלק זה יצטמצם וכך אתן מבינות כיצד בכל מקרה ידרשו מרכיבים שונים כדי להגיע לתוצאה הרצויה. כמובן שאם תרצה גם להסיר צלקות או סימני מתיחה הדבר אפשרי בגרסאות שונות של הניתוח.

כמו בהגדלת או הקטנת חזה, גם כאן, המטופלת או המטופל יכולים לבחור עד כמה בולט וקיצוני הם רוצים את השינוי, ראיתי ניתוחים שעם בגדים לא ניתן להבחין בשינוי וראיתי כאלו ששינו לחלוטין את המראה הכללי של הגוף, עד כדי מצב שלא הייתם מזהים את האדם שמולכם. התוצאות הסופיות בניתוח מתייצבות לאחר שישה עד שמונה שבועות וניתן עדיין לצפות לשינויים קלים עד לשלושה חודשים לאחר הניתוח, אך בהינתן דיאטה נכונה ואימון גופני סביר התוצאות הן די קבועות. הבעיה האמיתית מתחילה כאשר מנותחות או מנותחים אינם משנים את הרגלי האכילה או האימון הגופני שלהם וכך מוצאים עצמם תוך שנה עד שנתיים במצב דומה לזה שלפני הניתוח ולעיתים אף חמור יותר. וגם כאן בדומה לניתוחי חזה יש חשש מהתמכרות לסכין, לקלות של תשלום ושינוי בן לילה במקום תהליכי עומק ושינוי הרגלים.

מנתחים רבים מאפשרים ניתוח שני של תיקונים במקרה והמטופלת אינה מרוצה מהתוצאה, אך בדרך כלל התיקון מתבצע בלוחות זמנים של כשנה פחות או יותר לאחר הניתוח הראשון כדי לאפשר מצד אחד לגוף להתאושש ומצד שני לא ליצור מצב של מטופלים שהרסו בעצמם את תוצאות הניתוח ודורשים כעת תיקון שלא על חשבונם.

איך להביא את האישיות שלכם לכל חלל?

התשובה ברורה למדי – על ידי טפטים מקוריים. בכתבה הזו ארצה לתת לכם מספר רעיונות לטפטים שיאפשרו לכם להביא את האישיות שלכם לכל חלל. מוכנים? אם כך בואו נתחיל…

טפט לקיר

טפט צבעוני עם 3 צבעים שבו צבע אחד הוא פס עבה יותר מהצבע השני שהוא דק יותר והצבע השלישי שהוא הכי דק. לדוגמא ירוק בהיר, צהוב ולבן ועכשיו התבנית החזרתית של הצבעים עם עובי הפסים שלהם חוזרת לאורך הקיר ויוצרת אווירה שמחה וחמימה. רעיון אחר הוא טפט באווירה של הקריביים, עלים של עץ בננה שמוצגים פעם בחלקם הקדמי והכהה יותר וחלקם בצד האחורי והבהיר של ומכסים את הקיר כולו מתקרה ועד רצפה, העלים האלו נותנים הרגשה של ג'ונגל טרופי ירוק עד.

הרעיון השלישי הוא פשוט שני צבעים שיוצרים ניגוד מרשים ביניהם כמו ירוק בהיר וכתום או תכלת סגלגל עם צהוב חרדל והטפט מורכב מפסים אנכיים עבים, בעובי זהה ובצורת מעבר חצייה, כאשר פעם אחת מופיע הצבע הראשון ולאחריו הצבע השני וחוזר חלילה. הטפט הרביעי שרציתי להציע הוא טפט של כעשרה סוגי עלים שמופיעים כולם על ענף אחד לרוחב, כאשר עלה אחד מופיע מעל הענף והשני תחתיו וכן הלאה, במרכזו של הענף מופיע פרח בולט ומרשים וכך הטפט חוזר על עצמו עם אותם ענפים אחד תחת השני ויוצר עושר של עלים ושל ירוק.

טפט בצבע קרם

הטפט השלישי (לא טפט גיאומטרי) הוא טפט של גרסאות שונות של הפְלֵר דֶה לִיס או מה שנקרא באנגלית לילך המדונה, מדובר תמונה מהצד של פרח סימטרי בעל שלושה עלי כותרת המדמה את פרח האיריס מקבוצת איריסי ההיכל. כולכם ודאי מכירים אותו משום שהוא מופיע על הצד האחורי של מטבע 1 שקל חדש או לחלופין על מגיני האבירים השונים. לפרח יש היסטוריה ארוכה מימי האצולה הרומית, דרך אימוצו על ידי מלך צרפת פיליפ הראשון ועוד רבים אחרים. בטפט הוא מופיע פעם בצורתו המקורית ולאחר מכן בגרסאות שונות כגון הוספת עלה כותרת אחד, הורדת עלה כותרת, הצגת הפרח הפוך ועוד. הטפט עושה שימוש בשני צבעים בלבד, כנראה מטעמי חשכון – בצבע שחור עבור הפרחים ובלבן קרם לרקע.

כתבה הזויה בווינט על זוגיות ופוליטיקה…

בסערת הרגשות שמעביר אותנו מסע הבחירות של היום אין בעיה לשנוא. כוח הפרוד הנושב ממנו עולה בעוצמתו על כל מה שהכרנו עד כה.בבתים בהם בני הזוג חושבים פוליטית אחרת, "זמן הבוחר" הוא קרקע פורייה לחילוקי דעות נוספים שגם ככה לא חסרים. כנגדם כמו תרופות פלא נגד חום צצות להן בעיתונים ובאינטרנט סדרות של עד 10 עצות הבאות להוריד את חום הבית.

"אל תיכנסו בכלל לוויכוח אם אתם רואים שאתם לא מסוגלים להכיל דעות מנוגדות." "תחליטו שהפוליטיקה היא לא נושא שמשוחחים עליו בבית, ובטח לא סביב שולחן האוכל עם הילדים או במפגש עם חברים".

נכנסתם בעל כורחם "לקו האש": "תהפכו את הוויכוח למשחק – אייך הייתם מקימים קואליציה, אילו תיקים הייתם מחלקים ביניכם."

תסיימו ב"הפי אנד": "תזכרו מי עומד מולכם, אתם מכירים האחד את השני. אל תלחצו על נקודות רגישות. תנשמו עמוק ותחכו ליום שאחרי ה-9 באפריל".

שאלתי את עצמי- למה ככל שרוצים לא מצליחים ליישם את ההצעות של יועצי הזוגיות או מנחי תהליכים?"