איחוד העם כאן מזמן

גילו של אדם כשהוא מבוגר מהווה יתרון כאשר באופן שהוא יכול להביט לאחור ולהביט במצב הקיים ויש לו נקודות השוואה אובייקטיבית עד כמה שניתן. נכון שיש בראיה זו נוסטלגיה והתרפקות על העבר והזמן כאילו מטשטש את המציאות כפי שהייתה. עם זאת, עדיין ההרגשה שלו משקפת את האמת כפי שהוא חש ומרגיש אותה. לפי דעתי ומתוך ניסיון החיים, אני יכול לומר בבירור שהשינוי מהרגשת עם אחד מאוחד לעם מפולג לכתות ומפלגות, שמאלנים וימניים, חרדים וחילוניים, ערבים ויהודים, ופילוג מגדרי, החל לאחר מלחמת ששת הימים.

עד לאותה שנה הייתה הרגשת אחדות שנבעה בעיקר מאורח חיים די ספרטני, מהסיבה שכמעט לא היו האמצעים שהיו יכולים להבליט את הפערים בין האנשים. גם לאנשים אמידים לא היה כמעט מה לרכוש. המכוניות היו די פשוטות, מוצרי החשמל היו מוגבלים במבחר שלהם, כמעט ולא נסעו לחו"ל ואפילו בתים מפוארים כמעט לא נבנו. כל הגורמים הללו הביאו למצב שכמעט לא היו סיבות לאנשים להרגיש אחד כנגד השני מקנאה או חוסר הסכמה.

מלחמת ששת הימים הייתה בעצם פתיחת שסתום לבניית כל הפערים ושבירת הרגשת האחדות בעם, האיום הביטחוני שהחזיק אותנו כעם נראה כנעלם, שליטה על עם אחר הביאה לתופעות של בידול גם כנגד האוכלוסייה הערבית בארץ, ופתיחת השווקים ופריחת החלום האמריקאי גרם לפערים אדירים בחברה.

שחרור ירושלים ושליטה על מקומות קדושים ליהודים ולדתות אחרות הכניס את כל נושא הדת והפלגנות בין האנשים. הרצון של כל זרם לכפות על השני הביא לפלוג בולט בין הדתיים לבין החילוניים. בנוסף שליטה על מקומות קדושים למוסלמים שנמצאים במקומות קדושים ליהודים קרי הר הבית פתח פער עמוק בין שתי התרבויות.

אם נוסיף את כל נושא ההתנחלויות וחוסר ההסכמה הבולט בין תומכי מדינה אחת לשני עמים לבין תומכי שתי מדינות לשני עמים ואת הייאוש וחוסר ההצלחה לבנות גשר של שלום בין שני הגושים ובין הערבים ליהודים הרי לכם מתכון נוסף בעוגת פילוג העם.

אז כיצד מגיעים לאחדות? מן הסתם, כמות התשובות שנקבל שווה לכמות האנשים שנשאל, ממקום של אין צורך באחדות או אחדות רק לפי הדעה שלנו ועד להסכמה לוויתור על הכל למען אחדות, וכל מה שביניהם. כנראה שנצטרך גורם כלשהו חיצוני שיגרום לאנשים לוותר על משהו מעמדותיהם, גורם כזה יכול להיות איום קיומי או הרגשה של רווח מהשגת אותו גורם הגדול מההשקעה באיחוד, גורם נוסף יכול להיות בהכרת מטרת הבריאה על פי חכמת הקבלה.

מי יותר יפה

בטבע אנו רואים שהזכרים מרהיבים בצבעיהם היפים, נושאים על ראשם משקל רב בקרניהם, בעלי תכסיסים רבים להיות הכי מושכים, יפים, גדולים ובעיקר להבליט את איכותם. זכרים רבים מחזרים אחרי הנקבות בשלל ריקודים ומחוות והכל כדי לזכות בתשומת ליבן ולאפשר להם להעביר הלאה את המטען הגנטי היקר להם מכל. אכן, בטבע הזכר הוא החלק היפה ולא פעם הם מסתכנים בטריפה מצד הטורפים כי בזמן החיזור כל תשומת ליבו של הזכר נתון לבת הזוג והוא יעשה כל שנדרש כדי שהמיועדת תבחר בו. לעומת הזכר, הנקבה בטבע מאד חד גונית, קטנה ולא בולטת בשום דרך, להיפך, היא מאוד דומה לצבעי הקרקע בה היא רגילה לחיות ולובשת חליפת הסוואה מעולה שעוזרת לה לגדל את צאצאיה על הקרקע מבלי שטורפים יבחינו בה.

אצלנו, בני האדם, נראה כילמראית עין הכל הפוך – האישה היא המתקשטת, מתהדרת ומנסה למשוך את תשומת ליבו של הזכר. הזכר לעומתה עושה טובה שירד לפני רגע מהעצים ולא ממש אכפת לו חיצוניותו או יופיו, למרות שבשנים האחרונות חלה מגמת שינוי בכל הקשור לחיצוניות של הגברים ובכלל כבר הכול שזור אחד בשני בכל נושא היופי והטיפוח ואין הבדלים בהשקעה בין גברים נשים בחיצוניות. אם נתבונן לעומק בשני המינים נגלה שאנו בני האדם דווקא כן פועלים כמו בטבע ולא הפוך כפי שנדמה לנו. האישה מחפשת אצל בן הזוג הפוטנציאלי יופי פנימי, היא מחפשת איכות גבוהה, כישורים טובים, גנים משובחים, היא מחפשת גנטיקה טובה בדיוק כמו בטבע, רק בלבוש אחר, אבל בסה"כ, האישה מחפשת זכר שיעביר לצאצאיה יופי וחוסן פנימי שיעזרו לנולד לחיות חיים טובים וארוכים מספיק כדי להמשיך את השושלת ממש כמו בטבע. 

הגבר מחפש באישה יופי. זה נשמע שטחי אולי, אבל הוא מחפש יופי פנימי, הכוונה לתכונות אופי שיצליחו להעמיד דור המשך ראוי, מוצלח, עצמאי, אחראי, בעל ערכים טובים. בכך הוא מבטיח לעצמו שהגנים הטובים שלו ימשיכו הלאה. בסופו של דבר התנהגותנו תואמת להתנהלות בטבע – כולנו רוצים דור המשך. בגלל שבשנים האחרונות השתבשה עלינו דעתנו עד מאוד ואת כל המרץ שלנו אנו משקיעים ברכישות מיותרות ומוגזמות איבדנו את השורש והמקור ליחסים ביננו לבין עצמנו וביננו לאחרים ונדמה שכולנו מקשה אחת ולא זכר ונקבה. הסגידה לאינדיבידואל מבלבלת אותנו וכיום ההבדלים בין זכר ונקבה מטושטשים. נחזור לחיות בהרמוניה עם הטבע ונגלה את פנימיותנו ויופיינו מחדש.

לגור בדירת 5 חדרים בתל אביב

אם יש לכם את הכסף ואתם מאוד אוהבים את תל אביב אז סביר להניח שלא תבחרו לגור במקום אחר בארץ. למעשה תל אביב היא כל כך ייחודית ביחס לערים אחרות בישראל שבשונה מערים מרכזיות אחרות בעולם בהן המבוגרים עוזבים את העיר כדי לפרוש בפריפריה או באזורי נופש, דווקא בישראל בוחרים הדור המבוגר לפרוש לתל אביב כדי לגור קרוב למשפחות הצעירות. עוד נקודה ייחודית מאוד בתל אביב היא כמות הילדים פר משפחה שהיא בהחלט ייחודית לערים שאינן ערי מהגרים מוסלמים או ערי משפחות כגון פתח תקווה.

אז אם אתם בקטע של דירה מאוד גדולה בתל אביב תשמחו לדעת שדווקא בתל אביב, בחיפה ובירושלים ישנה תופעה ייחודית שבה אפשר לשכור או לקנות דירות עם פחות חדרים אך כאלו המרגישות גדולות הרבה יותר. הסיבה לכך היא שבדירות ישנות, כאלו שנבנו לפני שנות השבעים השטח של כל חדר היה גדול יותר הן ברוחב והן בגובה וכך יוצא שאפשר למצוא דירות של שני חדרים או שלושה חדרים בשטח של 60- 85 מ"ר מה שהיום יהיה שווה ערך לגודל דירה של 4 חדרים. הסיבה לכך היא שלאורך השנים גודל החדרים בפועל פשוט הצטמצם. ייתכן ולמדנו לחיות בפחות בכל חדר או פשוט הצורך הגדל לפרטיות שגרם לנו לחפוץ בחדר לכל ילד אינו בהכרח מחייב את אותו מרחב עצום בחדר עצמו. הסיבה לתקרה הגבוהה נובע מהצורך בקירור הדירה בתקופה שקדמה למזגנים. בחלל עם תקרה גבוהה החום עולה למעלה וכך הטמפרטורה באזור המחיה הופכת סבירה יותר.

רוב המשפחות, במיוחד כאלו המסוגלות להרשות לעצמן לגור בתל אביב, יכוונו לדירה עם מטבח גדול ונח הכולל חלל לחדר אוכל או כזה הצמוד לסלון ומאפשר ארוחות משפחתיות. הדירה תצטרך לכלול לפחות שני חדרי שירותים/מקלחת המאפשרים התנהלות פשוטה יותר של המשפחה כולה בשעות ההתארגנות בבוקר או בערב לפני השינה. רצוי שאחד מחדרי הרחצה יהיו פרטיים להורים וחלק מהיחידה שלהם, ייתכן אפילו שעם חדר ארונות. הקורונה העלתה חזרה את הביקוש למרפסות שבעבר גם אם היו קיימות היו נסגרות לטובת חצי חדר נוסף. הילד הראשון או השני ידחפו אותן אל דירת 4 חדרים ועם התרחבות המשפחה מעט יותר לכיוון שניים או שלושה ילדים אם כבר ירגישו את הצורך בדירות 5 חדרים.  משפחות המורגלות בסטנדרט חיים גבוה לא יוכלו להסתפק בדירות ישנות או אפילו כלאו שעברו התחדשות עירונית ויעדיפו לרכוש דירות 5 חדרים חדשות בסטנדרט הגבוה ביותר מקבלנים המתמחים במגורי איכות.
לקריאה נוספת – https://yav.co.il/%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-5-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D/

יד שרה

עמותת יד שרה היא עמותת התנדבותית מהגדולות בארץ. היא שמה לה למטרה לסייע לחולים ולאנשים עם לקויות ולעזור להם ככל האפשר להישאר בבתיהם, בסביבתם הטבעית ולתפקד בצורה מיטבית למרות מגבלותיהם. על פי תפיסתם, השתקמות חולים ובעלי מוגבלויות בבתיהם עדיפה מכל הבחינות הן לפרט והן למדינה. ביד שרה כ-7,000 מתנדבים הפועלים ביותר מ-108 סניפים ברחבי המדינה, יד שרה מספקת שירותיהם לכמיליון וחצי אזרחים. יד שרה עוסקת בהשאלת, מכירת ותיקון ציוד רפואי ושיקומי. שירותי מידע, ייעוץ והכשרה, ייעוץ משפטי, תעסוקה יוצרת, מרכזי שיקום, טיפולי שיניים, שירותי הסעה, משחקיות, רפואה דחופה לאוכלוסיה רחבה ברחבי הארץ.
המפעל הענק הזה של עזרה לציבור התחיל בתחילת שנות ה-70 כשמיכל ואורי לופוליאנסקי החלו להשאיל משאפים לחולים בשכונתם, אט אט התרחב פועלם והפך לארגון המרושת בכל הארץ ונותן את שירותיו לרבים כל כך. המפעל האדיר הזה תופס כמה ציפורים במכה אחת. הוא מספק ציוד ומעניק שירותים לאנשים שנמצאים בתקופות קשות בחייהם, אנשים שלא יכולים לספק לעצמם את השירותים הנ"ל וללא המפעל הזה לא היו יכולים להשתקם בבתיהם. אנשים נדרשים לתת פיקדון על הציוד שמקבלים וכשמחזירים אותו הם מקבלים חזרה את הפיקדון.
מעבר לעזרה הנקודתית לאנשים יש פה תפיסה המתחשבת בסביבה. במקום שאנשים ירכשו לעצמם ציוד לתקופה בה הם נזקקים לו, הם משאילים אותו ובסיום השימוש מחזירים אותו. ככה לא יוצרים עוד מוצרים המושלכים לאשפה ומרעילים את כדור הארץ שלנו בעוד חומרים הנערמים ונקברים במטמנות או מזהמים ופוגעים בסביבה.
בנוסף, הם מחנכים רבים לתרומה למען הנזקקים. כשאדם מחזיר את הציוד ששאל, שואלים אותו האם ירצה לתרום ליד שרה. רבים מהמשתמשים בשירותי יד שרה כל כך מודים להם שהיו בשבילם ברגעים הקשים שלהם, כשנזקקו במיידי לציוד שהם תורמים את הפיקדון, את חלקו, ואף יותר מכך לעמותה. הם מבינים, דרך השירות החם והיעיל את ערך הנתינה וממשיכים גם הם להעניק לאחרים שנזקקים.
העמותה גם מספקת ל-7,000 המתנדבים, שחלקם בגיל השלישי, מקום בו יוכלו להתנדב, להרגיש שהם עדיין תורמים ומשמעותיים לאחרים. סיבה לצאת מהבית, זמן איכות של תעסוקה וחברה.

אקלים פוליטי

שורפים את כדור הארץ

בעולם שבו הכל פוליטי גם משבר האקלים נכנס למאבק בין ימין ושמאל ופוליטיקאים רבים מנצלים את מעמדם ויוצאים בהצהרות ואג׳נדות סביב נושא האקלים, טוענים שאלו אך ורק ״דעות״. כך למשל טוען הימין הקיצוני הניאו נאצי בגרמניה את דעתו בהתחממות הגלובלית. איך הם משכנעים את דעת הקהל שהם צודקים? הם טוענים שלכל אחד יש דעה וכל המומחים למיניהם מביעים את דעתם. המומחים אומרים שיש התחממות גלובלית וזו דעתם אבל לי יש דעה משלי! מדובר באידיאולוגיה אנטי אליטיסטית וכמו שבעבר התאגידים הגדולים שלחו את ידם הארוכה ועמדו לצד חברות הסיגריות ומנעו מהציבור את המחקרים והידע על נזקי העישון והביאו מומחים מטעמם עם דעות משלהם, כך גם כיום, אותם פעילים ימניים בעלי דעות על התחממות כדור הארץ, כל אחד והדעה שלו. כמובן שהכל עניין של כוח, הון ושלטון פוליטי.
שליטים ברחבי העולם מנצלים את מעמדם ועושים כל העולה על רוחם – קובעים ומשנים חוקים לפי כדאיות. למשל בארה"ב, ממשל טראמפ ביטל את החוקים בהגבלת שחרור גזים רעילים בתוך אחת המדינות כדי שלא יהיו חלילה מדדים נמוכים מידי ואז הוא יצטרך ליישר קו בכל שאר המדינות מה שכמובן לא טוב לבעלי ההון שמשלשלים לחשבונם הון משרפת דלקים והפעלת מפעלים מזהמים. גם נשיא ברזיל מתנער לחלוטין מכל החוקים וההגבלות בנושא שריפת יערות הגשם של ברזיל כי זה הרבה יותר טוב לו ולבעלי השליטה במדינה.
האוסטרלי העשיר רופרט מרדוק טוען שכל נושא שינויי האקלים הם "שטויות שזורעות בהלה" וזאת כאשר באוסטרליה משתוללות שריפות ענק שמכלות שטחים עצומים של יערות ובעלי חיים, נזקים לטבע ומעלות את טמפרטורת העולם. כל זאת כיוון שהוא האוסטרלי העשיר והמשפיע בעולם, הוא הבעלים של תאגיד אימפריית התקשורת הענקית ניוז קורפ, בבעלותו עוד כלי תקשורת כמו רשת פוקס בארה"ב, שולט גם ברשת סקיי הבריטית, חברת הפצת סרטים ועיתון וול סטריט ג'ורנל ועוד. השליטה הרחבה שלו ברחבי העולם מאפשרת לו לקבוע את הדעה וכך מתנהל לו העולם על פיו, שכל דאגתו היא להמשיך להזרים מזומנים לחשבונו ולאימפריה שברשותו ולא חלילה בדאגה לתושבים או למדינה שהאסונות פוקדים אותם.
עיננו רואות את האיוולות שהאנושות עושה במו ידיה, ההון עיוור את מי שיכול להתקרב לצלחת והיום הם שולטים בכל משאבי כדור הארץ, עושקים ומנצלים כל חלקה טובה, מתעשרים יותר ויותר, כדור הארץ צועק הצילו ואין מי שישמע. כולם עסוקים במשבר מגפת הקורונה וירוס ומשבר ההתחממות הגלובלית נדחקת הצידה ואנו נמצאים בתקופה קריטית וכל קיומנו בסימן שאלה אחד גדול.